פרקליטים עד הבית – אורנה שמריהו – עונה 2 פרק 65
שלום לעו"ד אורנה שמריהו עוסקת בדיני עבודה וייעוץ משפטי למעסיקים ועובדים. אנחנו מדברים כאם הרבה על זכויות עובדים המעוגנות בחוק.
היום נדבר על המותר והאסור למעסיקים שבנינו.
מה מותר ומה אסור למעסיקים לעשות לפי חוק?
אירחנו בעבר הרבה מאוד עו"ד בתחום דיני עבודה ואנחנו למדים על חובות וזכויות של עובדים אך מגלים כי יש זכות אחת או שתיים למעסיקים עצמם. מה חשוב למעסיקים לדעת ?
כמו שיש זכויות לעובדים יש גם זכויות למעסיקים. הבעייה היחידה שהזכות של המעסיקים היא להישמע להוראות החוק. כי ברגע שאתה קשוב להוראות החוק ומעודכן, אתה יודע מה קורה בפסיקות אתה מבין בדיני עבודה ולכן אתה מבין כיצד לפעול במקרים מסוימים מול העובד.
לעיתים ההלכות משתנות בתדירות רבות שהם לטובת העובד . בפסקי דין משמעותיים המעסיק יכול להתעדכן בגורמים שונים אך קודם כל אל למעסיק להתעדכן אך ורק עם הרואה חשבון. אלא מומלץ להתייעץ עם יועצים משפטיים בדיני עבודה.
שעות נוספות בתלוש שכר לעובד
לדוגמא, תלוש שכר של עובד, היה שינוי במשק בשנת 2009 בנושא שעות נוספות שמשולמות לעובד. על פיה חובת הוכחת שעות נוספות שהעובד אכן עובד אותם נופלת על המעסיק. כלומר היום כל עובד משנת 2009 יכול לתבוע עד 60 שעות נוספות מדי חודש ונטל ההוכחה של המעסיק שהוא לא עבד אותם.
כלומר לא העובד צריך להוכיח שהוא לא עשה שעות נוספות אלא המעביד צריך להוכיח שהוא לא עשה זאת. עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו מציינת כי מעסיקים רבים לא שמים דוח"ות נוכחות כך שאין סיכום שעות לפעילות העובד באותו יום עבודה.
לא רק זאת, עו"ד אורנה שמריהו מציינת כי היא רואה תלושי שכר רבים ושם מצויין משכורת, שכר יסוד של 8000 או 10,000 ש"ח וזה השכר היחידי שרשום בתלוש ולמטה בתלוש כתוב כי העובד עבד 200 שעות או 250 שעות ללא פיצול או הסבר. מדוע שעות העבודה מתוארות כך לעובד.
אם למעסיק היה ייעוץ משפטי וגם הכוונה של רואה חשבון היה מובן למעסיק לבצע הפרדה בשעות העבודה. הרי המעסיק משלם על השעות הנוספות. המעסיק צריך לעשות הפרדה, שכר ייסוד ושעות נוספות בנפרד בתלוש שכר ואז המעסיק לא יהיה חשוף לתביעות.
אורנה, נגעת בסוגייה חשובה של פרטי העסקה בכלל. אנשים רבים יושבים אחרי זה במקום העבודה ומתלוננים על סיכומים שונים על המעסיק. כתוצאה מכך מתחילים להיות פערים בין הסיכומים בין העובד למעסיק. יש חובה על המעסיק מעבר להסכם העבודה לתמצת את התנאים הללו, הוא מחויב לזה?
משנת 2001 יש חוק בישראל יש חוק שעל המעסיק לתת פירוט על תנאי העבודה לעובד. הפירוט יינתן בכתב לעובד. המעסיק יכול לחפש בגוגל תנאי העסקה ועל בסיס זה אז לא רק לרשום לעובד את תנאי העסקה של העובד.
אני רוצה להבין, אני מחויב לתת לעובד פירוט תנאי העסקה אך אני לא מחויב להחתים אותו אל הפירוט תנאי עסקה כי אין מדובר בחוזה העסקה אלא על תנאי העסקה.
נכון, פירוט לא הסכם עבודה. היום כל תביעה שנייה בבית דין לעבודה, העובד תובע כי לא ניתן לו פירוט תנאי עבודה מפורשים. בית דין לעבודה יכול לחייב מעסיק עד סך של 15 אלף שקלים ללא הוכחת נזק בגין כך שהוא לא נתן פירוט תנאי העסקה לעובד.
קצת מידע על העסקת נשים
אורנה מציינת כי חל איסור לפטר עובדת בזמן שהיא בהריון. חד וחלק. עובדת שהיא עובדת מעל שישה חודשים. אתם רוצים לפטר אותה? פנו לממונה במשרד הכלכלה שממונה על חוק עבודה נשים והיא תוך 30 יום מיום מתן הבקשה חייבת במתן החלטה. עובדת שעובדת פחות מחצי שנה, במקרים רבים מעסיקים מחליטים או עובדת הודיעה למעסיק שיהא בהריון.
חשוב מאוד לדעת כי בית דין לעבודה מסתכל על סמיכות הזמנים בין ההודעה להריון לבין הפיטורים. ברגע סמיכות הזמנים קצרה מידי אומר שהפיטורים נבעו מחמת ההיריון ובניגוד לחוק נפגע שווין הזדמנויות במקום העבודה.
זה תחום כל כך מורכב ומומלץ להתייעץ עם עו"ד מתחום דיני עבודה כדי לא לעשות טעויות כמעסיק.