"הורה, החוק נותן לך שעה אחת במתנה בכל יום , למה אתה עדיין במשרד?"
אחת הזכויות הכי פחות מובנות והכי "נגנבות" בשוק העבודה, פשוט כי אנשים לא יודעים לבקש אותה… והיא שווה לכם הרבה כסף וזמן יקר עם הילדים. הכירו את "שעת ההורות".
רבים עדיין קוראים לזה "שעת הנקה", אבל השם הזה מטעה. את לא חייבת להניק כדי לקבל אותה, ואת אפילו לא חייבת להיות זו שמשתמשת בה – גם בן הזוג יכול!
הנה הפירוט המלא של המקרים שבהם עובד או עובדת זכאים לקיצור יום העבודה בשעה אחת, על חשבון המעסיק מבלי שהשכר יפגע:
1. אחרי חופשת לידה (קלאסי)- זה המקרה הנפוץ ביותר. עובדת שחוזרת מחופשת לידה למשרה מלאה, זכאית לשעת הורות למשך 4 חודשים מיום החזרה לעבודה.
- החידוש: הזכות הזו ניתנת למימוש גם אם העובדת לא מניקה (למרות השם הישן).
- שיתוף פעולה: בן הזוג יכול לחלוק את השעה הזו עם בת הזוג (יום הוא ויום היא), בתנאי ששניהם עובדים במשרה מלאה ושניהם זכאים עקרונית.
2. אימוץ ילד- הורים מאמצים זכאים לאותם תנאים בדיוק כמו הורים ביולוגיים. מרגע שהילד (עד גיל 13) נכנס לביתם, הם זכאים לשעת הורות למשך 4 חודשים.
3. קבלת ילד למשמורת (אומנה)- הורים במשפחת אומנה זכאים לשעת הורות למשך 4 חודשים מהרגע שהילד (עד גיל 13) מגיע אליהם, בדיוק כמו באימוץ או לידה.
4. הליך פונדקאות- הורים מיועדים בהליך פונדקאות זכאים לשעת הורות למשך 4 חודשים מרגע קבלת הילד.
5. מילואים של בן/בת הזוג – זהו מקרה מיוחד כי הוא לא מוגבל ל-4 חודשים אחרי לידה, אלא רלוונטי לכל הורה לילד עד גיל 14, כל עוד בן הזוג שלו בשירות מילואים של 6 ימים רצופים לפחות (גם נשים וגם גברים).