בתביעה שהוגשה על ידי משרדנו לבית הדין האזורי לעבודה מטעם עובד חברת הסעות שעבד כנהג בחברת הסעות כנגד מעסיקו, טען העובד, בין היתר, כי שכרו הקובע פוצל לרכיבים פיקטיביים של תוספת שכר בדמות "פרמייה" ו-"בונוס" ובכך למעשה, הופחת שכרו הקובע להפרשות פנסיה ופיצויים שלא כדין (סע"ש (אזורי ת"א) 56633-07-18 דזורייב – מסיעי עמק איילון בע"מ [פורסם בנבו] (29/11/20)).
להוכחת תביעתו לא הביא העובד עדים נוספים והצהיר בעצמו, כי התוספות ששולמו לשכרו היו פיקטיביות וכי בפועל לא נדרש לבצע בעד תשלומם תוספת מאמץ או לבצע כל עבודה שונה או נוספת משגרת עבודתו.
ניסיונותיו של העובד להבין מדוע שכרו פוצל לרכיבים פיקטיביים עלו בתוהו
העובד ציין כי ניסיונותיו להבין לפשר פיצול רכיבי שכרו עם מנהלת החשבונות, לא צלחו ולבסוף הודיע על התפטרותו.
כמו כן, עוד טען העובד בתביעתו, כי לא ניתן הסכם עבודה בכתב.
המעסיק טען כי אין מדובר ברכיבים פיקטיביים וכי העובד היה היחידי בעסק שנדרש לבצע פעולות מיוחדות בגינן סוכם עמו תשלום תוספות לשכרו.
במסגרת בירור התביעה, בנוסף לעדותו, הביא העובד כראיה תלוש שכר של עובד נוסף בעסק בו עולה כי גם שכרו של אותו עובד פוצל לתוספות תשלום ואולם, מעבר להצהרתו של העובד ותלוש השכר של עובד נוסף, לא הביא העובד עדים או ראיות נוספות.
בעל העסק ומנהלת החשבונות לא הציגו תחשיב שמסביר מדוע פיצלו את שכרו של העובד
בחקירת בעל העסק ומנהלת החשבונות, לא הוצג תחשיב להסבר שיעור התשלום וכן לא הוצג פירוט המאמץ המיוחד שנדרש מהעובד כנגדו יזכה בתוספת תשלום לשכרו.
הגם שכך, בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת העובד לאי מתן הסכם על תנאי עבודה ואולם דחה את תביעתו לפיצול פיקטיבי של שכרו הקובע בנימוק כי העובד לא הביא עדויות של עובדים נוספים ולא רישומים פרטיים שערך לשעות עבודתו.
בערעור שהגיש העובד על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין תקדימי בנושא, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את טענות העובד בעניין פיצול שכרו והעמיד את ההלכה על דיוקה (ע"ע (ארצי) 52050-12-20 איליה דזורייב – מסיעי עמק איילון בע"מ [פורסם בנבו] (29/03/22)).
בית הדין הארצי קבע, כי מקום ששכרו של עובד פוצל לרכיבי תוספות מיוחדות, די לו לעובד בהצהרה מטעמו כי שכרו פוצל לרכיבים פיקטיביים ללא שנדרש לבצע מאמץ מיוחד בגינם, כדי לצאת ידי חובת הוכחת טענתו.
עובד שיצהיר על פיצול שכר פיקטיבי יחייב את מעסיקו להציג פירוט תחשיבי של רכיבי השכר
הצהרת העובד לבדה, מעמידה את המעסיק על החובה להציג פירוט תחשיבי לתוספות התשלום ששילם לעובדו ואין העובד נדרש להביא ראיות נוספות כלשהן לשם העברת נטל הראיה למעסיק אלא המעסיק הוא שחייב בכך.
בית הדין הארצי נימק וקבע, כי מקום שהמעסיק נמנע ממתן הסכם עבודה לעובד, או אפילו מקום בו ניתן הסכם שאינו מפרט את רכיבי השכר, די בהצהרת העובד כדי להוכיח כי מדובר ברכיבי שכר פיקטיביים כדי להעביר את נטל הראיה למעסיק להוכיח אחרת.
מדובר בפסק דין תקדימי העושה סדר בהלכה הנוגעת לפיצול רכיבי שכר. אין עוד מעסיק רשאי ליהנות מכל העולמות, גם לא ליתן הסכם עבודה לעובד וגם לפצל את שכר העובד כרצונו.
באותו מקרה נקבע בנוסף, כי הימנעות מעסיק מהבאת ראיות תומכות שהיו בשליטתו כמעסיק, הצדיקה התערבות חריגה של בית הדין הארצי בממצאי עובדה של בית הדין האזורי שפסק לטובת המעסיק.
עורכת דין ונוטריון אורנה שמריהו עוסקת בדיני עבודה, פיטורים והתפטרות, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הסכמי העסקה, הליכי גישור, מעניקה ייעוץ משפטי לעובדים ולמעסיקים ומייצגת אותם בהליכים משפטיים. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.