מעסיקים אשר מממנים את ההכשרה המקצועית של עובדיהם, מחתימים את עובדיהם על הסכם עבודה, על מנת להבטיח את ההוצאות ששילמו על העובד בגין עלויות ההכשרה. בהסכם קיימת הוראה שכאשר מתחייב העובד לשלם למעביד פיצוי כספי עבור ההכשרה שרכש ולכן ההסכם אף מחייב את העובד לשלם פיצוי מוסכם למעביד במידה שלל עזיבה מוקדמת.
השאלה שנשאלת הינה: "האם הוראה זו בהסכם העבודה אכן קבילה?" התשובה כאן אינה חד משמעית והיא כמובן תלויה במהות ההכשרה שהעובד קיבל וכן הזמן שאליו התחייב למקום העבודה וסכום הפיצוי המוסכם במקרה של עזיבה מוקדמת.
על פי דיני עבודה, לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, נקבע כי מותר למעביד לנכות חוב מהעובד ורק בתנאי שישנה התחייבות בכתב מטעם העובד לגבי תשלום על חוב זה.
לגבי שיעור הפיצוי, לפי סעיף 15{א'} לחוק החוזים {תרופות בגין הפרת חוזה} תשל"א-1970, מקנה לשני הצדדים בחוזה את האפשרות לקבוע את שיעור הפיצוי לצד הנפגע במקרה של הפרה ללא הוכחת נזק.
על פי סעיף זה, רשאי ביהמ"ש להפחית את סכום הפיצוי המוסכם במידה ומצא כי הפיצויים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן לצפות מראש בעת חתימת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.
בחינת ביה"ד לעבודה לגבי מידתיות סכום הפיצוי שנקבע בחוזה העבודה
ניתן ללמוד מפסיקה זו, כי על מנת לחייב את העובד בפיצוי כספי למעביד בתמורה להוצאות של המעביד על הכשרת עובד, אם ישנה הפרת התחייבות מצד העובד, יש לבחון אם עלויות ההכשרה שקיבל העובד מהמעביד הן מידתיות ביחס לפרק הזמן המינימאלי שנדרש העובד לעבוד אצל המעביד.
בכדי להחליט בסוגיה זו, ביה"ד לעבודה ישקול את הטיעונים הבאים:
- העלות של ההכשרה מטעם המעסיק
- השתתפות העובד בעלות ההכשרה {במידה וישנן עלויות כאלה}
- התועלת שיפיקו העובד והמעביד כתוצאה מהכשרה זו
- השקעת העובד בהכשרה
- האם הכשרה זו היא ייחודית או שמדובר בהכשרה סטנדרטית שמעסיק לרוב מעניק לעובדיו
ישנם מקרים רבים שמעסיקים קבעו קנסות גבוהים וחסרי היגיון על מנת להרתיע את העובדים ללא כל סיבה מוצדקת, במידה ויעזוב לפני התקופה המוסכמת בחוזה העבודה.
במקרים אלה, העובדים אף חתמו על הפיצוי המוסכם ולכן, סביר כי בית הדין לעבודה לא יאשר את הניכוי משכרו של העובד. במידה שהעובד חתם על הסכם התחייבות אצל המעסיק בתקופה של מעל לשנה והוא החליט להתפטר, זכאי יהיה לפיצויי פיטורים עבור שנת העבודה שבה הועסק אצל מעבידו.
דוגמאות מפסקי דין לפיצוי עובד למעביד בגין הכשרה
בביה"ד האזורי לעבודה בעיר חיפה, כאשר חברת ביטוח תבעה עובד בדבר סכום פיצויים שנדרשו ממנו, היות ועבר הכשרה מטעם המעביד{חברת הביטוח} על סכום כולל של 14,100 ₪, כאשר הסכום התחלק לשני חלקים החלק הראשון הינו 7,500 ₪ על ההכשרה שעבר בכפר המכבייה שכלל את הקורס עצמו, אוכל ולינה וכן שכר השתלמות בסך של 6,600 ₪. העובד עזב לאחר 5 חודשי עבודה והכשרה למרות שחתם בהסכם העבודה כי הוא מתחייב לעבוד בחברת הביטוח לתקופה של 4 שנים.
העובד לאחר 5 חודשי עבודתו עבר לחברת ביטוח מתחרה. ביה"ד האזורי לעבודה, החליט כי יש לחייב את העובד בסכום הפיצויים, היות ואין מניעה עקרונית לחייב עובדים בתשלום דמי הכשרת עובד ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה, לאחר שזו הכשירה אותם לאותה עבודה ולאחר שאותם העובדים השתמשו בידע שלמדו בתקופת ההכשרה ועוברים לעבוד בחברה אחרת.
אותו עובד, הגיש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה וערעורו נדחה ע"י השופט שקיבל את טענת הנגד של בא כוח התובעת {חברת הביטוח}. ביהמ"ש אף חייב את הנתבע בהוצאות המשפט בסכום של 3,000 בנוסף לתשלום הפיצויים לחברת הביטוח.
במידה וגם אתם נתבעתם ע"י מעביד או שאתם מעוניינים לתבוע מעביד בגין פיצויים לעובד שפוטר, ניתן לפנות לעורך דין דיני עבודה מומחה אשר בקיא בתחום דיני עבודה, כך שתוכלו לערער או לתבוע.
אחת מעורכות הדין הבולטות בתחום שמתמחה בתחום דיני עבודה היא עו"ד אורנה שמריהו בעלת ניסיון של 15 שנה ומעניקה ללקוחותיה שירותים משפטיים רבים כגון טיפול בסכסוכים משפטיים בביה"ד לעבודה, עריכת הסכמי עבודה אם במישור הפרטי וכן במישור הקיבוצי. עוה"ד שמריהו היא אף מגשרת והייתה חשבת שכר בהסתדרות העובדים.