facebook image

האם ניתן לפצות עובד בשל עוגמת נפש שנגרמה לו?

בביה"ד לעבודה, מוגשים תביעות של עובדים כנגד מעסיקיהם. לא אחת, מדובר על תביעה של עוגמת נפש שנגרמה להם במקום עבודתם. ההגדרה החוקית לעוגמת נפש הינה "נזק שאינו של ממון" וחוק זה אף מרחיב "גרמה הפרת חוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בגלל שהגדרת המושג עוגמת נפש ואמידת ערכו באופן המעשי, שונים בתכלית בין המקרים השונים ולכן, כל תביעה נבחנת לגופה.

התפיסה בביה"ד לעבודה הינה שיחסי עובד מעביד הינם נושאים מורכבים ורגישים ולכן, לא אחת נגרמים חיכוכים, מתח וצער. תביעות כאלה מוגשות בביה"ד לעבודה כאשר עובדים אשר סבורים כי פוטרו שלא כצדק או באופן בלתי הוגן. למעשה, פיטורים הם מהלך שגורם לעובדים עוגמת נפש, אך לא תמיד מדובר על נושא שעשוי לזכות את העובדים בפיצויים.

גובה הפיצויים בגין עוגמת נפש לנזק שאינו נזק של ממון

יש לציין, כי הטלת פיצויים בגין עוגמת נפש נדון בכמה הלכות ולכן נקבע, כי פיצויי עוגמת נפש פיצוי זה, נתון לשיקולו של ביה"ד ועליו לנהוג בריסון והרבה שיקול דעת, היות ורק במקרים קשים וחריגים, ניתן יהיה לפסוק את הפיצוי הנדון.

לדוגמא, ביה"ד ישאל אם המקרה שלפניו הינו מקרה קשה והוא אף יבחן את התנהגות הנתבע במקרים שיובאו לפניו כגון האם הנתבע אכן פעל בתום לב? או אם התגלו פיטורין שלא נעשו כחוק ואם התובע פעל בחוסר הגינות וחוסר תום לב ואף האם מדובר במקרה של התעמרות בעבודה מצד המעסיק ועוד כהנה וכהנה.

למעשה, ההיגיון העומד מאחורי תביעת פיצויים בגין עוגמת נפש בביה"ד לעבודה, נלקח מהשאיפה לעשיית צדק ועליה בעצם מבוסס קיומו של ביה"ד לעבודה.

כעיקרון פיצויי עוגמת נפש יתקבלו במקרים בהם ההתנהגות נעשתה שלא בתום לב ובמטרה כפולה של פיצוי הנפגע והענשת הצד שנהג שלא בהגינות. יש לציין כי במקרים של נזק שאינו ממוני, אין חובה לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש.

אך מצד שני, הפעלת שיקול דעת שיפוטית במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות של ביהמ"ש {נזק בגין פיצויים שאינו נזק של ממון} כך שעל ביהמ"ש יש לשאוף לפיצוי הנפגע ולא להענשת המפר. מכך משתמע, כי זדונו של המפר עשוי להיות רלבנטי רק אם הוא משפיע על חומרת הפגיעה של הנפגע.

מקרה בו התובעת זכתה בפיצויים בגין עוגמת נפש

בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, הוגשה תביעה של מורה במתנ"ס בגין פיטורין שלא כדין. המורה טענה, כי היא פוטרה בבושת פנים, לאחר שעבדה במתנ"ס במשך 16 שנים והפיטורין אירעו עקב קביעה מגמתית ובלתי ראויה של וועדת השימוע שנערכה לה.

לטענתה של המורה, במשך כל שנות עבודתה, לא הייתה כנגדה ולו טענה אחת והיא אף קודמה ונחשבה למורה מוערכת. עוד טענה התובעת, כי 4 שנים לפני פיטוריה, אף זכתה בתואר "עובדת מצטיינת".

פיטוריה של הורה, נעשו לאחר קבלת מסקנות מוועדת השימוע שנערכה לה בעקבות וויכוח ועימות שהיה בינה לבין מנהל המתנ"ס. ההחלטה של וועדת השימוע הייתה לקבל את גרסת מנהל המתנ"ס. אמנם הוועדה לא פיטרה את המורה, אך הכריחה אותה להתנצל וקבעה כי תירשם בתיקה האישי הערת אזהרה.

עובד בעוגמת נפש

המורה סירבה לקבל את הדין היות ולא הייתה מוכנה להתנצל על דברים שלא ביצעה. המורה אף התנגדה לרישום הערת אזהרה בתיקה ולכן אף פוטרה מעבודתה ע"י המנהל, כאשר היא מגלה כי דלת משרדה ננעלה והמפתח הוחלף.ביה"ד לעבודה קבע, כי הפיטורים נעשו שלא מתום לב ופסקו לה סכום פיצויי עוגמת נפש ע"ס של 50,000 ש"ח.

אם גם אתם נפגעתם במקום העבודה ואתם סבורים כי נגרמה לכם עוגמת נפש מצד המעסיק, יש לפנות אל עו"ד דיני עבודה. יו"ד המתמחה שנים בתחום זה, יוכל לייעץ ולהבין מהמקרה והנתונים אם מגיעים לכם פיצויים בגין עוגמת נפש ואיזה סכום יש לדרוש לאור השתלשלות הדברים במקום העבודה. 

עו"ד אורנה שמריהו עוסקת מזה שנים רבות כעו"ד ומגשרת בכל נושאי דיני עבודה, ביטוח לאומי, ייצוג וטיפול בהליכי שימוע ופיטורין ועוד.

עוה"ד שמריהו, זכתה בתיקים רבים בביה"ד לעבודה. עוה"ד, משמשת כסגן יו"ר בוועדה לדיני עבודה במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין. התיקים המגיעים למשרדה של עוה"ד שמריהו, מטופלים בתשומת לב רבה וכן היחס והשירות האדיב ניתנים לכל לקוח.

5 / 5. 136

שיתוף:
דילוג לתוכן