בית הדין לעבודה: "המעסיק היה ער לכך שלא די בהעברת כספים לקרן הפנסיה, על מנת שאלה יופקדו בחשבונה של העובדת או ישויכו אליה"
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שהמעסיק לא נהג כדין, מאחר שלא צירף "הודעת שיוך" של הכספים שהופקדו לקרן הפנסיה לחשבונה של העובדת. בעקבות זאת, נפסק שהתפטרות העובדת היתה בדין פיטורים בשל "הרעת תנאים", ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים.
בנוסף לפיצויי הפיטורים, נפסק לעובדת פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך כ-9,000 שקל, וכן – בהתאם להוראות צו ההרחבה הכללי לפנסיה – נקבע שהעובדת זכאית להפרשה בסכום דומה בגין רכיב פיצויי הפיטורים, ללא קשר לשאלת זכאותה על פי הדין, בגובה כ-9,000 שקל.
על פי תקנות הגנת שכר, על המעסיק למסור לקרן הפנסיה פרטים לגבי העובד – בהם שֵׁם העובד, מספר תעודת הזהות שלו, מספר ימי העבודה בתקופה הדו"ח, שכר העבודה ששולם לו, וכן סכום חלקם של העובד ושל המעסיק בהפקדות הפנסיוניות.
לטענת המעסיק, הוא פנה לקרן הפנסיה פעמים רבות בכל הנוגע להפקדות, במיוחד לצורך "שפעול" הקרן, אליה לא הופקדו כספים במשך למעלה משנה.
"מכאן נובע שאף המעסיק היה ער לכך שלא די בהעברת כספים לקרן הפנסיה על מנת שאלה יופקדו בחשבונה של העובדת או ישויכו אליה", ציין בית הדין בהחלטתו.
כלומר, גם מבחינת הדין הנוהג וגם מבחינת אופן התנהלות המעסיק בפועל, היה עליו לצרף להעברת הכספים הודעה על "שיוך" של הכספים לחשבונה של העובדת, והמעסיק לא הציג הוכחות שפעל כנדרש.
"בתום לב ובהיסח הדעת"
העובדת הועסקה במשך כ-3 שנים כמתאמת לקוחות בחברה העוסקת בתחום טכנולוגיות מידע וניתוח נתונים, עד להתפטרותה.
החברה הפסיקה להפריש לעובדת סכומים לקרן הפנסיה במשך 20 חודשים. באותה תקופה החברה ניכתה משכר העובדת בסך מצטבר של כ-9,000 שקל בגין תגמולי עובד, אך לא העבירה אותם ליעדם. ההפרשות חודשו לאחר מכן רטרואקטיבית.
העובדת שלחה למעסיק מכתב התפטרות, כאשר לטענתה התפטרה מעבודתה על רקע הרעה מוחשית בתנאי עבודתה – ניכוי חלקה בפנסיה ואי העברתו ליעדו, וכן אי תשלום חלק המעסיק בפנסיה.
לטענת החברה, ניכוי דמי הגמולים משכרה של העובדת ואי העברתם לקרן הפנסיה נעשה "בתום לב ובהיסח הדעת". המעסיק טען בבית הדין שאנשי המקצוע האמונים על תחום החשבונות הם שביצעו ניכויים אלה, ובלשונו – "אני לא רו"ח ואני לא חשב ואני לא יודע לענות על השאלה".
אובדן זכויות והפסד ותק?
המעסיק טען שהוא ביקש להסדיר את נושא ההפרשות לפנסיה, אך העובדת התפטרה במפתיע ובכך "טרפה את הקלפים", כלשונו.
"גם אם החברה העבירה כספים לקרן הפנסיה, וכוונתה היתה לשייכם לחשבונה של העובדת, בפועל – קרן הפנסיה לא שייכה את הכספים לחשבונה של העובדת", ציין בית הדין. "בנסיבות אלה, לדעתנו, אין מקום לחייב את המעסיק לשלם שוב את חלק העובדת לידיה, שכן מבחינת המעסיק מדובר בכפל תשלום. לדעתנו, הסעד היעיל, הנכון והצודק בנסיבות העניין הוא להורות לקרן הפנסיה לשייך את הכספים שהתקבלו מהחברה לחשבונה של העובדת, וזאת בגין התקופה שבה בוצע הניכוי משכרה".
העובדת טענה שבשל אי העברת דמי הגמולים לקרן הפנסיה במועד, נגרמו לה אובדן זכויות והפסד ותק, ועל בסיס טענה זו היא דרשה פיצוי בסך 20,000 שקל.
"מדובר בטענה לנזק אקטוארי, שמן הראוי לתמוך בחוות דעת מתאימה או לכל הפחות להפנות לתקנון הקרן ולהצביע על אופן חישוב הנזק", התייחס בית הדין לטענה זו. "משמדובר בטענה כללית ובלתי מנומקת, מדובר באומדנה ותו לא. על כן דין רכיב תביעה זה להידחות".
התפטרות בדין פיטורים?
מאחר שהחברה פעלה שלא כדין כאשר הפסיקה להפריש דמי גמולים לקרן הפנסיה, למרות שניכתה משכר העובדת סכומים בגין חלקה בפנסיה, נפסק שמדובר בהרעת תנאים.
החוק קובע שעל עובד להתריע בפני המעסיק על כוונתו להתפטר, ובכך לאפשר למעסיק לתקן את ההפרה. "עם זאת, בנסיבות שלפנינו, כאשר אין חולק כי העובדת התלוננה בפני המעסיק בנושא ההפרשות הפנסיוניות… אף איימה בהתפטרות וכל אותה העת המעסיק לא דאג לביצוע ההפקדות רטרואקטיבית, יש לראות במעסיק כמי שלא יכול או לא התכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית", קבע בית הדין.
כך התקבלה התביעה לפיצויי פיטורים, והחברה חויבה לשלם לעובדת סך כ-25,000 שקל, בניכוי הסכומים שכבר הופרשו לזכותה על חשבון פיצויי פיטורים.
[סע"ש 39174-10-15]