פיצויים לעובד שפוטר

פיצויי פיטורים הינם תשלום שמשולם לעובד שפוטר ממקום עבודתו כפיצוי בגין אובדן מקור פרנסתו. גם המשפט העברי הכיר בזכות זו, בהסתמך על האמור בספר דברים, ט"ו, י"ג: "וכי תשלחנו חופשי מעמך, לא תשלחנו ריקם".

סכום פיצויי פיטורים

סכום פיצויים לעובד הינו שכר חודש אחד, לפי גובה השכר האחרון, לכל שנת עבודה של העובד אצל המעסיק, כאמור בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

השכר האחרון מורכב משכר היסוד ותוספות השכר הבאות: תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, וכן תוספת מקצועית ותוספת מחלקתית, אם ישנן. כך נקבע בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.

לגבי תוספות שכר אחרות שאינן נזכרות בתקנות הללו, יש לבחון האם המדובר ב- "שכר רגיל", שיש לכלול בחישוב פיצויים לעובד, או "תוספת" לשכר, שאין לכלול בחישוב הפיצויים:

אם מדובר בתוספת שתשלומה מותנה בקיום תנאי כלשהו – מדובר ב-"תוספת" לשכר, שאין לכלול.

ואם מדובר בתוספת ששולמה בקביעות וללא תנאי – מדובר ב-"שכר רגיל", שיש לכלול.

לדוגמא: אם תוספת כוננויות שולמה רק בתנאי שבוצעו שעות נוספות בפועל, המדובר ב-"תוספת" שאין לכלול, אך אם שולמה בקביעות, ללא קשר אם בוצעו בפועל, אזי המדובר ב-"שכר רגיל", שיש לכלול. לפיכך, במידה והמעסיק נתן לכם תוספת כלשהי באופן קבוע וללא תנאי, רק בשביל להתחמק מתשלום פיצויים בגינם בבוא העת, תוכלו לטעון שהתוספת הייתה חלק משכר היסוד, ועל כן יש לכלול גם אותה בחישוב הפיצויים. מידע נוסף מומלץ לברר מול עו"ד דיני עבודה מומחה.

פיצויים לעובד

מי זכאי לקבל פיצויים לעובד?

הזכות לקבלת פיצויים לעובד מוקנית בעיקרון למי שעבד לפחות שנה אחת ברציפות ופוטר, וזאת כפי שקובע סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

יחד עם זאת, החוק גם מקנה אפשרות לשלם פיצויים לעובד שהתפטר, וזאת במקרים הבאים: במידה והעובד התפטר בנסיבות שניתן לראותו בחזקת מפוטר, כאמור בסעיפים 6 עד 11א לחוק, או במידה ועל העובד שהתפטר חל סעיף 14 לחוק, וזאת כמפורט להלן:

• (א) פיצויים למתפטר לפי סעיפים 6 עד 11א לחוק: המדובר במקרים מיוחדים בהם החוק מבקש להתחשב בעובד שנאלץ להתפטר בעל כורחו, ולראות כמפוטר לכל דבר ועניין. לדוגמא, כאשר העובד נאלץ להתפטר עקב מצב בריאותי לקוי, בעקבות מעבר מקום מגורים, עקב הרעת תנאים מוחשית, על מנת להתגייס לצה"ל/שירות לאומי, ועוד.
• (ב) פיצויים למתפטר שחל עליו סעיף 14 לחוק: סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תשלומי המעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, וכדומה, ישמשו במקום תשלום פיצויי פיטורים ע"י המעסיק, וזאת במידה והדבר נקבע כך בהסכם קיבוצי, או בהתאם לאישור הכללי של שר התמ"ת בעניין זה, ובתנאי שהדבר נכתב במפורש בהסכם העסקה של העובד.

למעשה, סעיף זה מאפשר לעובד לקבל פיצויי פיטורים גם כאשר הוא מתפטר מיוזמתו ממקום עבודתו בנסיבות שאין לראות בהן כפיטורים המזכים אותו בפיצויים כחוק. יחד עם זאת, העובד יהיה זכאי רק לסכום הפיצויים שנצברו בקופת הפיצויים שלו, מבלי להיות זכאי להשלמות המגיעות לו על פי החוק מעבר לסכום זה.

שלילת פיצויי פיטורים

הזכות לקבלת פיצויים לעובד הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. לפיכך, גם אם העובד וויתר על זכות זו לכאורה, אין לוויתור זה כל תוקף מחייב. יחד עם זאת, קיימת אפשרות חוקית לפטר עובד מבלי לשלם לו פיצויי פיטורים, אך זאת אך ורק בהתאם לסעיפים 16 או 17 לחוק.

סעיף 16 לחוק מאפשר לשלול תשלום פיצויים במידה וכך נקבע בהסכם הקיבוצי אשר חל על הצדדים. סעיף 17 לחוק מאפשר לשלול תשלום פיצויי פיטורים במידה ופסק דין של בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות פיטורי העובד מצדיקות זאת, וכי בית הדין האזורי לעבודה יונחה בעניין זה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים הינו תקנון העבודה בתעשייה. סעיף 53 לתקנון זה קובע כי ניתן לשלול פיצויי פיטורים באופן מלא או חלקי, במידה והעובד ביצע עבירה חמורה במיוחד, כגון ביצע הפרת משמעת חמורה, גנב מהמעסיק שלו, מסר סודות של המעסיק שלו, וכדומה.

מועד תשלום פיצויי הפיטורים

מועד תשלום פיצויי הפיטורים יום סיום יחסי עובד מעביד, כלומר היום האחרון לעבודה (אלא אם כן יש הסכם קיבוצי/אישי שקובע מועד אחר שמטיב עם העובד), כאמור בסעיף 20 לחוק הלנת השכר. איחור בתשלום פיצויי הפיטורים של עד 15 יום, אינו כרוך בתשלום פיצויי הלנת פיטורים.

איחור של 16 עד 30 ימים, כרוך בתשלום תוספת הצמדה למדד עד ליום בו שולמו הפיצויים בפועל. איחור של יותר מ-30 יום, כרוך בתשלום הלנת פיצויי פיטורים באופן לפיו יש לשלם הצמדה למדד ותוספת של 20% על כל חודש איחור.

מה לעשות כשהמעסיק מסרב לשלם פיצויי פיטורים

במידה והמעסיק מסרב לשלם לעובד פיצויי פיטורים, רשאי העובד להגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים כנגד המעסיק, וזאת במשך 7 שנים לאחר המועד שבו היה על המעסיק לשלם לו את פיצויי הפיטורים.

יש להגיש את התביעה בפני בית הדין האזורי לעבודה אשר בתחום שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד, או שבתחום שיפוטו בוצעה העבודה של העובד. ניתן להגיש את התביעה על גבי טופס מובנה, מס' 705. במידה והתביעה נדחתה, ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה, אשר נמצא בירושלים.