סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח – 1948, קובע אילו הם החגים בהם יחול יום המנוחה השבועי ועליהם יקבל העובד שכר עבודה, כאילו עבד, והם – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, 2 ימים חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות, סה"כ 9 ימי חג.
הנה כי כן, 9 באב, אינו נחשב ליום חג שבו זכאי העובד ליום מנוחה ולתשלום כאילו עבד אם זאת יצוין, כי במקומות עבודה בהם ישנם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, העובדים תחת הסכמים אלו, זכאים להיעדר מעבודתם ביום זה בתשלום – קרי יום בחירה, וזאת בנוסף לחגים המפורטים לעיל.
תשעה באב במגזר הפרטי
עובדים במגזר הפרטי, אשר אינם חוסים תחת הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, המעוניינים בחופשה ביום זה, עליהם חל סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, הקובע כי עובד רשאי לקחת יום אחד מתוך מכסת ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי, באחד מהימים המנויים בתוספת לחוק, ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים לפחות, בין הימים בתוספת, מצוי גם צום 9 באב.
לסיכום – בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, עובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, רשאי לקחת יום חופשה, על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי, בהודעה מראש למעסיק כמפורט לעיל.
* כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לעמוד זכויות העובד באתר – לחצו כאן.