על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, נקבע כי ימי המנוחה הקבועים במדינה ישראל, הינם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וכן חג השבועות.
עבודה בחגים – כמה מותר לעבוד?
על פי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה , יום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה נוספת.
במקומות עבודה, עליהם חל צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (מעבר לחמישה ימי עבודה), החל על הענפים המנויים בצו(*), נקבע, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות.
מקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
על פי רוב, ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה מסדירים את נושא עבודה בחגים וערבי חג. כך לדוגמה: בהסכם הקיבוצי בענף ההובלה נקבע כי העובדים יעבדו בערבי חג 6 שעות בלבד.
על פי נוהג במקום עבודה, אשר במשך שנים עבדו בו ארבע או חמש שעות, או לפחות מכך, בערבי חג, הופכת זכות זו במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד עם סעיף מיוחד שמציין עבודה בחגים.
זכאות עובד חודשי, יומי ושעתי לתשלום עבור עבודה בחגים
עובד חודשי – עובד חודשי זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו. משמעות הדבר היא, שהעובד זכאי למשכורת מלאה, בלי שינוכו ממנה הימים, שבהם הוא נעדר בשל החגים.
אין הבחנה לעניין זה בין עובד חדש לעובד ותיק. לפיכך, גם עובד חדש, המקבל את שכרו על בסיס חודשי, יהיה זכאי למלוא משכורתו, בלי שינוכו ממנה ימי חג, או ימי מנוחה שבועיים שהם הוא לא עבד.
עובד שעתי ויומי – החל מ-1.7.2000, חלה חובת תשלום ילעובד יומי/שעתי על עבודה בחג לכלל המעבידים במשק. החובה הינה לשלם לעובד, לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעביד, תשלום מלא בעבור 9 ימי החג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, עבודה בחג השבועות ויום העצמאות).
הגמול אשר לו זכאי עובד המועסק ביום החג
סעיף 18א לפקודת סדרי שלטון ומשפט קובע, כי דין עבודה בימי חג, כדין עבודה ביום המנוחה השבועי.
סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע: "הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:…ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-1.5 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-1.5 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות עבודה רגילות;"
ולכן, יש לשלם לעובדים בעבור עבודה בחג לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם). מובן, שאם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי, המעניקים שיעור גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.
עם זאת, מן הראוי לציין, כי בע"ע 300360/98, נחום צמח נ´ ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ (טרם פורסם) נקבע, שאם העובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, כלומר – , יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו (קרי, סה"כ גמול של 250%).
(*) תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, חברות ביטוח, קבלני ניקיון ואחזקה, יבוא, יצוא, מסחר בסיטונות, למעט מעביד שעיסוקו בחלקו במסחר סיטונאי וחלקו במסחר קמעונאי. ענפי השירותים העסקיים המפורטים להלן: אריזת מזון, אריזות מוצרים (כללי), אחסנה בערובה, אחסנה בקירור, אחסנה כללית, בלדרות, האחדות מטענים, הובלה יבשתית, הפצת סרטי קולנוע וטלוויזיה, סוכנויות לסחר חוץ, סוכנויות של יצרנים או סוחרים מחו"ל, השגחה, סוכני קניות, ספירת סחורות, ספנות (סוכנויות), עמילות מכס, שילוח בינלאומי, שירותי משרד, שירותי תקשורת וטלקס, תעופה (סוכנויות).
למידע נוסף על עבודה בחגי ישראל או על מידע נוסף הקשור לדיני עבודה תוכלו לפנות לעורכת דין אורנה שמריהו במספר טלפון 09-7796900 או להשאיר פרטים באתר.