חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), קובע את זכאותו של עובד, שפוטר לאחר שנה רצופה, לפיצויים.
מטרת החוק לפיצויי פיטורים היא כפולה
- הראשונה – להקנות לעובד שפוטר רשת ביטחון כלכלי לתקופה שבה הוא מחפש מקום עבודה אחר;
- השנייה – כלי הרתעתי, הן למעסיק המפטר עובד, שהרי אז יצטרך לשלם לעובד פיצוי, והן לעובד להתמיד במקום העבודה, שהרי אם יתפטר לא יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים.
סעיף 1(א) לחוק קובע את זכאותו של עובד שפוטר לאחר שנת עבודה רצופה, לפיצויים:
"מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים."
"עונה" לעניין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום. "עונתי" לעניין חוק זה – עולה ממהות העבודה ולא מדרך ארגון העבודה.
על פי הפסיקה, ""עונה" צריך שתבוא ממהותה האובייקטיבית של העבודה – לאור היותה מוגבלת ל'עונה' שבסופה היא נפסקת, ולא שתבוא מדרך ארגון העבודה במהלך השנה" (דב"ע לד/3-62 מכלל בע"מ נ' חנה מרום, פד"ע ו 29).
חריג לסעיף זה, עובד שפוטר בסמוך ולפני סוף שנת העבודה הראשונה, חזקה כי המעביד פיטרו כדי להתחמק מתשלום פיצויים. ועל כן חישוב הפיצויים ייערך על תקופת העבודה, ולא על פי שנה.
בנסיבות מסוימות מקנה החוק לעובד זכות לפיצויי פיטורים, אף אם הגיש את התפטרותו:
- מעביד שנפטר, עובד שנפטר, חוזה לתקופה קצובה, התפטרות בשל מצב בריאותי לקוי.
- התפטרות הורה לאחר לידה, התפטרות עקב העתקת מגורים, התפטרות בשל גיל פרישה.
- גיוס לשירות סדיר / שירות לאומי, התגייסות למשטרה או לשב"ס, בחירה לראש / סגן רשות מקומית, שהייה במקלט לנשים מוכות, היעדר הבטחת עבודה עונתית רצופה לעובד עונתי.
- עילה נוספת שבגינה יהיה העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, הינה הרעה מוחשית בתנאי עבודה, ונסיבות שביחסי עבודה, ולהלן דוגמאות להרעה מוחשית בתנאי עבודה, כאשר יודגש, כי על עובד המתפטר בגין עילה שכזו, עליו להתריע למעסיק טרם התפטרותו על מנת שהמעסיק יתקן את ההרעה.
- צמצום שעות עבודה – בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי צמצום ימי העבודה לשבוע באופן משמעותי ולתקופה בלתי מוגדרת מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה (דב"ע ל/3-15 קלרה בג'רנו נ' יוסף לוי פד"ע 153).
- העברת מקום עבודה – יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו. אין מרחק מסוים שלפיו תיקבע התשובה. ייתכן מעבר של המפעל למקום שאינו מרוחק יחסית, אשר בנסיבות מסוימות יהווה הרעה מוחשית. מנגד, תיתכן העתקת מפעל למקום המרוחק יותר מ-40 ק"מ, בלי שהדבר יהווה הרעה מוחשית לעובד זה או אחר. יש לבחון ביחס לכל עובד ועובד בנפרד מהי השלכת המעבר. (דב"ע נו/ 3-288 רשת מלונות מרגלית נ.כהן עליזה).
- הפחתה בשכר – עובד שמעבידו הודיע לו שהוא לא יוכל לשלם את שכרו, התפטרותו בנסיבות המתוארות תזכה אותו בפיצויי פיטורים, עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו (ע"ע 300283/98 יעקב הרוש נ' א.ס.פ. ייצור ושיווק, עבודה ארצי, כרך לג(89), 26).
- יחס משפיל / מעליב מצד המעביד – עובד בא למפעל "כדי לעבוד בו ולתרום למפעל מכוחו וממרצו; אין הוא בא למפעל על מנת לסבול פגיעות אישיות – לא מצד המעביד ולא מצד חבריו לעבודה, בין שהם ממונים עליו ובין שהם שווים לו" (דב"ע לו/3-24 זילברמן מפעל וסתי לחץ בע"מ – הלנה קופרשטיין, ע"ב 05087/00 זיטינסקי ויטלי נ' חברת א.ח תעשיות עיבוד שבבי מדויק בע"מ).
- התפטרות בשל התבטאות בצורה בוטה ומעליבה כלפי העובד/ת וכלפי כל הסובבים אותו, וחוסר יחס של כבוד מינימלי כלפי העובד/ת, תזכה אותו/ה בפיצויי פיטורים. שכן, אין לדרוש מעובד/ת לעבוד במקום עבודה, שבו הוא/היא זוכה ליחס מבזה ומשפיל (דמ 5682/01 אביבה מאור נ' גרעיני מיכאל).
- אי-תשלום זכויות סוציאליות – התפטרות עובד על רקע אי-תשלום זכויותיו הסוציאליות, כגון: פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, גמול בגין העסקה בשעות נוספות, תוספת יוקר ופיצויים בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן פנסיה – הנה התפטרות בדין פיטורים (ע"ב 2675/05 אלחג'וג' ראזי נ' שטרית דוד, אלגריסי אהרון, מוסך דוד את אהרון).
- שלילת רכב צמוד – מתן רכב לעובד הנה הטבה, שאינה חובה. אם השינוי נעשה חד-צדדית, וללא הסכמת העובד, יש בכך משום הפרה של חוזה העבודה או שינוי בתנאי העסקה, אשר עלולים להיחשב להרעה מוחשית בתנאי עבודתו של העובד. על פי סעיף 11 לחוק, הרעה זו תזכה את העובד בפיצויי פיטורים במקרה שיתפטר (תב"ע נ"ה/3-380 טיאר מרקו נ. מנורה עבודות חשמל בע"מ).
לפרטים נוספים ניתן לפנות למשרדי עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו בטל' – 09-7796900.
