בשנת 1987 החליטה מדינת ישראל להסדיר את השכר המינימלי שעובד יקבל בתמורה לעבודתו. עד לחקיקת חוק שכר מינימום, עובדים קיבלו שכר שהתבסס על היצע וביקוש. כאשר שוק העבודות תסס בתחום מסוים, הוצע לעובדים שכר גבוה יותר, אך בתקופות של מיתון, שכר המינימום ירד לרמה כה נמוכה, שגם עובדים שהועסקו במשרה מלאה בקושי יכלו להתקיים.
לכן, בעקבות דיונים סוערים בנושא והתנגדות לקביעת סכום קבוע בחוק מצד הסתדרות העובדים, שהתעקשה במשך תקופה ארוכה על כך שהסכמי השכר נתונים לדיון בין העובד למעסיקו – נקבע שכר המינימום כאחוז מהשכר הממוצע במשק. בשנים שלאחר מכן, הוחלט לנתק את סכום השכר מהשכר הממוצע, ולקבוע סכום מינימום אחיד לעבודה בשכר חודשי, כמו גם לשכר שעתי.
מדוע חשוב לשמור על שכר המינימום בישראל?
מדינת ישראל נעה לאורך השנים מכלכלה סוציאליסטית המתחשבת בחלשים בקרבה, לכלכלה קפיטליסטית המונעת במידה רבה מחוקי הכלכלה החופשית – המבוססים על היצע וביקוש. עם זאת, עליית המחירים הדרמטית בעשור וחצי האחרונים, במיוחד בתחום הדיור אך גם במדדים אחרים, הובילה עובדים רבים אל מתחת לקו העוני.
נוצר מצב אבסורדי, בו עובדים נאלצים לעבוד שעות נוספות רק על מנת להתקיים מעל לקו העוני. משקי בית רבים נקלעו לקשיים כלכליים ולחובות, גם בבתים בהם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. שמירה ואכיפה של שכר המינימום נועדו לשמור על מצב בו מעסיקים אינם יכולים לנצל את הקושי הכלכלי של מרבית אזרחי המדינה ואת היצע העבודות הנמוך יחסית, במיוחד לחסרי השכלה אקדמית, ולהעסיקם בשכר זעום.
כיצד שכר המינימום התעדכן לאורך השנים?
בתחילת דרכו, בשנת 1987, שכר המינימום נקבע על בסיס של 45% מהשכר הממוצע. עשור לאחר מכן עלה שכר המינימום לשיעור מעט גבוה יותר, העומד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. בעקבות ירידה הדרגתית של השכר הממוצע במשק, הוחלט להעלות את השיעור אל מעל ל-47.5%.
בשנים 1999-2006 נעשה ניסיון להפריד את שכר המינימום מהשכר הממוצע במשק, ומאז הוא נקבע בשיעור קבוע. בהדרגה, עלה שכר המינימום לסכום של 3,585 או 19.28 ש"ח לשעה בשנת 2006, באפריל ל- 19.95 ש"ח לשעה, ולאחר מכן באפריל 2011 עלה ל-3,890 ש"ח וכבר ביולי באותה שנה ל-4,100 שקלים לחודש.
שנה אחר שנה עלה שכר המינימום עד לרמה של 5,571.75 שקלים לחודש, נכון לדצמבר 2017. ביום 11.3.2024, חתם שר העבודה על הודעה בדבר העלאת שכר המינימום במשק.
שכר המינימום במשק החל מיום: 1.4.2024 יעמוד על סך של 5,880.02 ₪ לחודש.
לסיכום, קביעת שכר המינימום בישראל הקלה במיוחד על נשים עובדות, שעד כה קיבלו שכר נמוך יותר מעובדים באותה המשרה. גם עובדים ממגזרים שונים, כמו המגזר הדתי והחרדי, זכו למשכורות גבוהות יותר מבעבר, שנגזרו משינוי סכום שכר המינימום.
יש להבין כי עליית שכר המינימום משפיעה על עלייתן של משכורות בעיסוקים אחרים, בהם התשלום גבוה באחוזים ניכרים משכר המינימום – והעלייה הגורפת בשכר משפיעה בצורה חיובית על המשק. במילים פשוטות יותר, ניתן להסביר כי שכר גבוה יותר תורם לכלכלה משום שהשכירים יכולים לרכוש יותר בכל משכורת, ולהשפיע גם על העסקים העצמאיים.
להלן ריכוז עדכונים בחוקי משפט העבודה, אשר יכנסו לתוקף החל מיום 1/1/2017
חוק שכר המינימום, תשמ"ז-1987
החל מחודש 12/2017 יעודכן שכר המינימום במשק, ויהיה כדלקמן..
עדכון שכר המינימום למבוגר – דצמבר 2017
(ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום אילו חושב על בסיס שכר לשעה.)
חודש (עד 43 שעות שבועיות)
שעה
יומי (6 ימי בשבוע)
יומי (5 ימים בשבוע)
5,571.75 ש"ח
30.61 ש"ח
212.00 ש"ח
244.62 ש"ח
שכר המינימום נוער – 173 שעות בחודש
גיל
אחוז משכר מינימום
חודש (עד 40 שעות שבועיות)
שעה
עד 16
70%
3,710 ש"ח
21.45 ש"ח
עד 17
75%
3,975 ש"ח
22.98 ש"ח
עד 18
83%
4,399 ש"ח
25.43 ש"ח
חניך
60%
3,180 ש"ח
18.38 ש"ח
שיעור ההפרשות על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק החל מחודש 1/2017
תגמולי עובד יהיו 6% (במקום 5.75%) משכרו הקובע של העובד.
תגמולי המעסיק יעלו ל- 6.5% (במקום 6.25%), משכרו הקובע של העובד.
תשלום המעסיק לרכיב פיצויים – לא יפחת מ- 6% משכר העובד.