לשירותכם:
09-7796900
לקבלת ייעוץ משפטי, השאירו פרטים
לכל שאלה חייגו:
09-7796900

מהי הלנת שכר?

הלנת שכר פירושה אי תשלום השכר לעובד במועד החוקי, וזאת באופן מלא או חלקי. ככלל, את השכר החודשי יש לשלם כבר בסוף החודש שבעדו הוא משתלם. כך קובע סעיף 9 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. יחד עם זאת,  סעיף 1 לחוק הגנת השכר קובע כי "שכר מולן" הנו "שכר שלא שולם עד ליום הקובע". "היום הקובע" מוגדר בסעיף 1 לחוק זה כיום ה-9 שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. כתוצאה מכך, השכר הופך למולן רק אם הוא הוא לא שולם לעובד עד ליום ה-9 של החודש שחל לאחר החודש שעבורו הוא משולם. 

זכות העובד לקבל את שכרו במועד החוקי נחשבת לאחת הזכויות החשובות ביותר של העובד השכיר. כתוצאה מכך, הפגיעה בזכות זו באמצעות הלנת השכר נחשבת אף היא לעבירה חמורה, מאחר שהיא מחלישה מאד את העובד, ופוגעת ביכולתו לכלכל ולממן את הצרכים שלו ושל בני משפחתו.

מהן הסנקציות בגין הלנת שכר?

כדי להגן על זכות העובד לקבל את שכרו במועד, וזאת באופן שירתיע את המעסיקים מפני עבירת הלנת השכר, החליט המחוקק הישראלי להטיל סנקציות חמורות ביותר על מעסיקים שביצעו עבירה זו, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

במישור האזרחי מוטלת על המעסיק חובת תשלום פיצויי הלנת שכר גבוהים מאד לעובד ששכרו הולן, וזאת כאמור בסעיף 17 לחוק הגנת השכר. במישור הפלילי ניתן להטיל על המעסיק שהלין את השכר מאסר לחצי שנה או קנס של עד 35,000 ש"ח, וזאת כאמור בסעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר. כדי להיחלץ מעונש זה, על המעסיק להוכיח שאי תשלום השכר במועד נבע מנסיבה שאינה בשליטתו.

הלנת שכר

כיצד מחשבים את פיצויי הלנת שכר?

סכום פיצויי הלנת השכר נקבע לפי הסכום הגבוה מבין שתי האופציות הבאות:

1.      5% מהשכר המולן בעבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה, וכן 10% מהשכר המולן בעבור כל שבוע או חלק מהשבוע שלאחריו.

2.      הפרשי הצמדה בעבור התקופה שמהמועד החוקי לתשלום שכר העבודה ועד ליום תשלומו בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה, כאמור, בעד כל חודש שבתקופה האמורה.

יחד עם זאת, המחוקק גם העניק לבית הדין לעבודה את הסמכות להקטין או להגדיל את סכום פיצויי הלנת השכר, וזאת בנסיבות הבאות:

  • אם בית הדין לעבודה נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו עקב טעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת אכן שולם במועדו – אזי בית הדין לעבודה רשאי להקטין את סכום פיצויי הלנת השכר.

נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה יכולה להיות מלחמה, שביתה בבנק המונעת העברת משכורת לעובד, שריפת המפעל או הריסתו מחמת פגעי טבע. במסגרת הליך ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד ואח', נקבע כי מצב כלכלי קשה של המעסיק ושל מקום העבודה לא ייחשב בדרך כלל כנסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, למעט במקרים שבהם הטלת פיצויים מלאים על המעסיק תוביל להתמוטטותו הכלכלית.

  • אם מדובר בהלנה של שכר מינימום, ניתן להגדיל את סכום פיצויי הלנת השכר, וזאת כפי שיראה לבית הדין העבודה צודק בנסיבות העניין. כך קובע סעיף 8 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

בתוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה בגין הלנת השכר?

 

בכל הקשור להגשת תביעה בגין הלנת שכר ולקבלת פיצויי הלנת שכר בהתאם, יש לשים לב כי מועדי ההתיישנות שלפיהם ניתן להגיש תביעה כזו הם קצרים בהרבה מהמועד הרגיל להגשת תביעת עבודה, שהוא בדרך כלל בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה.

כמו כן, יש להבדיל בין הלנת שכר שלא שולם כלל לבין הלנת שכר ששולם, אך שולם באיחור, וזאת בהתאם לסעיף 17א לחוק הגנת השכר:

1.      כאשר מדובר בהלנת שכר שלא שולם כלל – יש להגיש את התביעה בגין הלנת השכר בתוך שנה אחת בלבד ממועד הלנת השכר.

2.      כאשר מדובר בשכר ששולם, אך שולם באיחור – יש להגיש את התביעה בגין הלנת השכר בתוך 60 יום ממועד קבלת השכר בפועל, אם כי בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך תקופה זו ל-90 יום.

3.      כאשר מדובר בשכר עובד שכולו או חלקו הולן 3 פעמים בתוך תקופה של 12 חודשים רצופים שבתוך שלוש שנים רצופות לאחר יום תשלום השכר שהפיצוי היה קשור בו, אזי תקופת ההתיישנות תימשך במשך אותן 3 שנים. יחד עם זאת, הוראה זו לא תחול על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה אחת, כאמור לעיל.

עדכון אחרון: 11/8/2017 10:27:00 AM
מספר מדרגים:2 דירוג ממוצע:5
דירוג:

התרשמתם רוצים שנחזור אליכם ?

השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם בהקדם: